תנורו של עכנאי: "לא בשמים היא" ו"שערי אונאה"

תְּנַן הָתָם: חֲתָכוֹ חוּלְיוֹת, וְנָתַן חוֹל בֵּין חוּלְיָא לְחוּלְיָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): שנינו שם (במשנה במסכת כלים): (תנור ש)חתך אותו לחוליות, ונתן חול בין חוליה לחוליה – רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאים.

וְזֶה הוּא תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי. מַאי עַכְנַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁהִקִּיפוּ[הוּ] דְּבָרִים כְּעַכְנָא זוֹ, וְטִמְּאוּהוּ. תָּנָא: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כׇּל תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא קִיבְּלוּ הֵימֶנּוּ.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): וזה הוא תנור של עכנאי. מה "עכנאי"? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו אותו דברים (טענות) כמו נחש זה, וטמאוהו. שנה תנא: באותו יום השיב רבי אליעזר את כל התשובות שבעולם, ולא קיבלו ממנו.

אָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ. נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה, וְאָמְרִי לַהּ: אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – אַמַּת הַמַּיִם יוֹכִיחוּ. חָזְרוּ אַמַּת הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת הַמַּיִם.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): אמר להם: אם הלכה כמותי – החרוב הזה יוכיח. נעקר החרוב ממקומו מאה אמה, ויש אומרים: ארבע מאות אמה. אמרו לו: אין מביאים ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – אמת המים תוכיח. חזרו המים לאחור. אמרו לו: אין מביאים ראיה מאמת המים.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ. הִטּוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִיפּוֹל. גָּעַר בָּהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם: אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה, אַתֶּם מָה טִיבְכֶם? לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִין.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו. נטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה, אתם מה עניינכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא חזרו והזדקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדיין הם נוטים ועומדים.

חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ. יָצָאתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מָה לָכֶם אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאה בת קול ואמרה: מה לכם (למה אתם חולקים) על רבי אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום?

עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא!״ מַאי ״לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא״? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה מֵהַר סִינַי, אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל, שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בְּהַר סִינַי בַּתּוֹרָה ״אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת״. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי נָתָן לְאֵלִיָּהוּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עָבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא? אֲמַר לֵיהּ: קָא חָיֵיךְ וְאָמַר, ״נִצְּחוּנִי בָּנַי! נִצְּחוּנִי בָּנַי!״

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא" (דברים ל, יב). מה פירוש "לא בשמים היא"? אמר רבי ירמיה: כיוון שכבר ניתנה התורה מהר סיני, אין אנו משגיחים בבת קול, שכבר כתבת (ריבונו של עולם) בהר סיני בתורה: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג, ב). מצא רבי נתן את אליהו, אמר לו: מה עשה הקב"ה באותה שעה? אמר לו: היה מחייך ואומר: "ניצחוני בניי, ניצחוני בניי!"

אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כׇּל טְהָרוֹת שֶׁטִּיהֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ. וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ, וְאָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ? אֲמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ, וְנִמְצָא מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): אמרו: באותו יום הביאו את כל הטהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפו אותן באש. ונמנו עליו (הצביעו) ו"ברכוהו" (לשון נקייה: נידו אותו – הסבר מקובל), ואמרו: מי ילך ויודיע לו? אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיע לו (בדרך פוגעת), ונמצא מחריב את כל העולם כולו.

מָה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא? לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרִיחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, מָה יוֹם מִיָּמִים? אָמַר לוֹ: רַבִּי, כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁחֲבֵירִים בְּדֵילִים מִמֶּךָ. אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מִנְעָלָיו, וְנִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): מה עשה רבי עקיבא? לבש בגדים שחורים והתעטף בשחורים, וישב לפניו במרחק ארבע אמות. אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מימים (במה שונה היום)? אמר לו: רבי, נדמה לי שהחברים מתרחקים ממך. אף הוא (רבי אליעזר) קרע את בגדיו וחלץ את נעליו, ונשמט (מן הכיסא) וישב על הקרקע.

זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, לָקָה הָעוֹלָם: שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים, וּשְׁלִישׁ בְּחִטִּים, וּשְׁלִישׁ בִּשְׂעוֹרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בָּצֵק שֶׁבִּידֵי אִשָּׁה טָפַח. תָּנָא: אַף גָּדוֹל הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ עֵינָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – נִשְׂרַף.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): זלגו עיניו דמעות. לקה העולם: שליש בזיתים, שליש בחיטים ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף הבצק שבידי אישה התקלקל. שנה תנא: מכה גדולה הייתה באותו יום, שבכל מקום שנתן בו רבי אליעזר את עיניו – נשרף.

וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה בָּא בִּסְפִינָה. עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ. אָמַר: כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחְלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): ואף רבן גמליאל היה מפליג בספינה. עמד עליו גל גדול לטבעו. אמר: נדמה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך – שלא ירבו מחלוקות בישראל. נח הים מזעפו.

אִימָּא שָׁלוֹם, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוַאי. מֵהָהוּא מַעֲשֶׂה וְאֵילָךְ, לָא הֲוָה שָׁבְקָה לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִיפַּל עַל אַפֵּיהּ. הָהוּא יוֹמָא רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה, וְאִיחַלַּף לַהּ בֵּין מָלֵא לְחָסֵר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲתָא עַנְיָא וְקָאֵי אַבָּבָא, אַפִּיקָא לֵיהּ רִיפְתָּא.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): אימא שלום, אשתו של רבי אליעזר, הייתה אחותו של רבן גמליאל. מאותו מעשה והלאה, לא הייתה מניחה לרבי אליעזר ליפול על פניו (לומר תחנון). אותו יום ראש חודש היה, והתחלף לה בין (חודש) מלא לחסר (טעתה ביום – לפי רש"י). ויש אומרים: בא עני ועמד בפתח, והוציאה לו לחם.

אַשְׁכַּחְתֵּיהּ דְּנָפֵל עַל אַנְפֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: קוּם, (קטלית לאחי) [קְטַלְיתֵּהּ לְאָח]. אַדְּהָכִי נְפַק שִׁיפּוּרָא מִבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּשְׁכֵיב. אֲמַר לַהּ: מְנָא יְדַעְתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: כׇּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה.

🔤 תרגום והסבר שלנו (לא נוסח הגמרא): מצאה אותו שנפל על פניו. אמרה לו: קום, הרגת את אחי. בינתיים יצא קול שופר מבית רבן גמליאל, שמת. אמר לה: מנין ידעת? אמרה לו: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים, חוץ משערי אונאה.

ר"א מטהר - שאין זה כלי חרס אלא בנין כעין כלי גללים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה:

💭 הסבר (על פי רש"י): לדעת רבי אליעזר התנור שנבנה מחוליות עם חול ביניהן אינו "כלי חרס" אלא בניין, ולכן אינו מקבל טומאה.

עכנאי - נחש דרכו לעשות בעגולה להכניס זנבו אצל פיו:

💭 הסבר (על פי רש"י): נחש שמתקפל במעגל – כך החכמים "הקיפו" את התנור בטענות.

שלא ירבו מחלוקות - שלא ירגיל היחיד לחלוק על המרובין:

💭 הסבר (על פי רש"י): רבן גמליאל, הנשיא, נידה את רבי אליעזר כדי שיחיד לא יתרגל לחלוק על הרבים אחרי שהוכרעה הלכה.

חוץ משערי אונאה - לפי שצער הלב היא וקרוב להוריד דמעות:

💭 הסבר (על פי רש"י): אונאה היא "צער הלב", ולכן קרובה לדמעות – ושערי דמעות לא ננעלו.

לא בשמים היא - והא דאמר בפ"ק דיבמות (ד' יד. ושם ד"ה רבי) דהלכה כב"ה משום דיצאה בת קול שאני הכא שבא לחלוק על דברי תורה דכתיב אחרי רבים להטות אבל התם אדרבה ב"ה רובא אי לאו דהוה מספקא לן אי אזלינן בתר רובא משום דב"ש הוו חריפי טובא ועוד דכאן לא יצאה בת קול אלא משום כבודו דר"א שאמר מן השמים יוכיחו והא דאמר התם רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול ולא שמעינן ליה לר' יהושע אלא על ב"ק דהאי מעשה דר"א דהכא התם דייק מדקאמר לא בשמים היא כבר ניתנה לנו תורה מסיני משמע דבשום מקום אין משגיחין:

💭 הסבר (פירוש שלנו לתוספות): תוספות מקשים: ביבמות (יד ע"א) אמרו שהלכה כבית הלל משום שיצאה בת קול – ואילו כאן "אין משגיחין בבת קול"? תירוץ ראשון: כאן בת הקול באה לחלוק על התורה, שכתוב בה "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת"; שם, להפך, בית הלל הם הרוב, ובת הקול רק הכריעה ספק (חששו שמא אין הולכים אחרי הרוב, כי בית שמאי היו "חריפי טובא"). תירוץ שני: כאן בת הקול יצאה רק משום כבודו של רבי אליעזר, שאמר "מן השמים יוכיחו". ובסוף מסבירים: מה שאמרו ביבמות שרבי יהושע "אין משגיחין בבת קול" – נלמד מכאן, מן הלשון "לא בשמים היא".

📜 כתוב: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא"

💭 מפרשים: תוספות: "שאני הכא שבא לחלוק על דברי תורה". תוספות מצמצמים את "לא בשמים היא" למקרה שבו בת קול סותרת את הכלל שבתורה. זו דרך אחת ליישב בין הסוגיות (פירוש תוספות).

📜 כתוב: "כׇּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה"

💭 מפרשים: רש"י: "לפי שצער הלב היא וקרוב להוריד דמעות". רש"י קושר את המשפט לשערי דמעות (נט ע"א). הקשר לנושא הפרק הוא פירוש, לא דבר שהגמרא אומרת כאן במפורש.