בגדי הכהונה: "לכבוד ולתפארת"

(א) וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְכַהֲנוֹ־לִי: אַהֲרֹן – נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן.

(ב) וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת.

(ג) וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵב, אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו, רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ – לְכַהֲנוֹ־לִי.

(ד) וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו – לְכַהֲנוֹ־לִי.

(ה) וְהֵם יִקְחוּ אֶת־הַזָּהָב, וְאֶת־הַתְּכֵלֶת וְאֶת־הָאַרְגָּמָן, וְאֶת־תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת־הַשֵּׁשׁ.

(ו) וְעָשׂוּ, אֶת־הָאֵפֹד: זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר – מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.

(ז) שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת, יִהְיֶה־לּוֹ אֶל־שְׁנֵי קְצוֹתָיו – וְחֻבָּר.

(ח) וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו, כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי – וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.

(ט) וְלָקַחְתָּ, אֶת־שְׁתֵּי אַבְנֵי־שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(י) שִׁשָּׁה, מִשְּׁמֹתָם, עַל, הָאֶבֶן הָאֶחָת; וְאֶת־שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים, עַל־הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית – כְּתוֹלְדֹתָם.

(יא) מַעֲשֵׂה חָרַשׁ, אֶבֶן – פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל־שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.

(יב) וְשַׂמְתָּ אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, אַבְנֵי זִכָּרֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה׳, עַל־שְׁתֵּי כְתֵפָיו – לְזִכָּרֹן.

(יג) וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת, זָהָב.

(יד) וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר, מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת; וְנָתַתָּה אֶת־שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת, עַל־הַמִּשְׁבְּצֹת.

(טו) וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב – כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד, תַּעֲשֶׂנּוּ; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר – תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.

(טז) רָבוּעַ יִהְיֶה, כָּפוּל; זֶרֶת אָרְכּוֹ, וְזֶרֶת רָחְבּוֹ.

(יז) וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת – הַטּוּר, הָאֶחָד.

(יח) וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

(יט) וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי – לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.

(כ) וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי – תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ, בְּמִלּוּאֹתָם.

(כא) וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל־שְׁמֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה – עַל־שְׁמֹתָם; פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אִישׁ עַל־שְׁמוֹ, תִּהְיֶיןָ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.

(כב) וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת, מַעֲשֵׂה עֲבֹת, זָהָב, טָהוֹר.

(כג) וְעָשִׂיתָ, עַל־הַחֹשֶׁן, שְׁתֵּי, טַבְּעוֹת זָהָב; וְנָתַתָּ, אֶת־שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת, עַל־שְׁנֵי, קְצוֹת הַחֹשֶׁן.

(כד) וְנָתַתָּה, אֶת־שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב, עַל־שְׁתֵּי, הַטַּבָּעֹת – אֶל־קְצוֹת, הַחֹשֶׁן.

(כה) וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת, תִּתֵּן עַל־שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת; וְנָתַתָּה עַל־כִּתְפוֹת הָאֵפֹד, אֶל־מוּל פָּנָיו.

(כו) וְעָשִׂיתָ, שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב, וְשַׂמְתָּ אֹתָם, עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן – עַל־שְׂפָתוֹ, אֲשֶׁר אֶל־עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה.

(כז) וְעָשִׂיתָ, שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב, וְנָתַתָּה אֹתָם עַל־שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו, לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ – מִמַּעַל, לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד.

(כח) וְיִרְכְּסוּ אֶת־הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו אֶל־טַבְּעֹת הָאֵפוֹד, בִּפְתִיל תְּכֵלֶת, לִהְיוֹת, עַל־חֵשֶׁב הָאֵפוֹד; וְלֹא־יִזַּח הַחֹשֶׁן, מֵעַל הָאֵפוֹד.

(כט) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, עַל־לִבּוֹ – בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ: לְזִכָּרֹן לִפְנֵי־ה׳, תָּמִיד.

(ל) וְנָתַתָּ אֶל־חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת־הָאוּרִים וְאֶת־הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל־לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה׳; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־לִבּוֹ, לִפְנֵי ה׳ – תָּמִיד.

(לא) וְעָשִׂיתָ אֶת־מְעִיל הָאֵפוֹד, כְּלִיל תְּכֵלֶת.

(לב) וְהָיָה פִי־רֹאשׁוֹ, בְּתוֹכוֹ; שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה־לּוֹ – לֹא יִקָּרֵעַ.

(לג) וְעָשִׂיתָ עַל־שׁוּלָיו, רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי – עַל־שׁוּלָיו, סָבִיב; וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם, סָבִיב.

(לד) פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל, סָבִיב.

(לה) וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן, לְשָׁרֵת; וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה׳, וּבְצֵאתוֹ – וְלֹא יָמוּת.

(לו) וְעָשִׂיתָ צִּיץ, זָהָב טָהוֹר; וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם, קֹדֶשׁ לַה׳.

(לז) וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל־פְּתִיל תְּכֵלֶת, וְהָיָה עַל־הַמִּצְנָפֶת; אֶל־מוּל פְּנֵי־הַמִּצְנֶפֶת, יִהְיֶה.

(לח) וְהָיָה, עַל־מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־עֲוֺן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָל־מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם; וְהָיָה עַל־מִצְחוֹ תָּמִיד, לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳.

(לט) וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ, וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ; וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂה רֹקֵם.

(מ) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת, וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים; וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

(מא) וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאֶת־בָּנָיו אִתּוֹ; וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת־יָדָם, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם – וְכִהֲנוּ לִי.

(מב) וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי־בָד, לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה; מִמָּתְנַיִם וְעַד־יְרֵכַיִם, יִהְיוּ.

(מג) וְהָיוּ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא־יִשְׂאוּ עָוֺן, וָמֵתוּ: חֻקַּת עוֹלָם לוֹ, וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.

📜 כתוב: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח, ב)

💭 מפרשים: רמב"ן: "כִּי אֵלֶּה הַבְּגָדִים לְבוּשֵׁי מַלְכוּת הֵן". ספורנו: "לִכְבוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּהְיוֹתָם בִּגְדֵי קֹדֶשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ". אבן עזרא: "שיתפארו בהם כי אין אחד מישראל שילבש כאלה".

📜 כתוב: "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, עַל־לִבּוֹ" (שמות כח, כט)

💭 מפרשים: רש"י (כח, יב): "שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה הַקָּבָּ"ה אֶת הַשְּׁבָטִים כְּתוּבִים לְפָנָיו וְיִזְכֹּר צִדְקָתָם". ספורנו (כח, כט): "שֶׁיִּזְכֹּר ה' זְכוּתָם וְיִפְקֹד אֶת בְּנֵיהֶם לְשָׁלוֹם בִּזְכוּתָם".

📜 כתוב: "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה׳, וּבְצֵאתוֹ – וְלֹא יָמוּת" (שמות כח, לה)

💭 מפרשים: רש"י: מכאן שהנכנס "מְחֻסָּר אֶחָד מִן הַבְּגָדִים הַלָּלוּ, חַיָּב מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם". רמב"ן חולק על דרך הפשט: הפעמונים נועדו כדי "שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלוֹ בַּקֹּדֶשׁ", "וְיִכָּנֵס לִפְנֵי אֲדוֹנָיו כְּאִלּוּ בִּרְשׁוּת".