זמן: 90 דקות · 100 נקודות · ענו על כל השאלות. הניקוד כתוב ליד כל שאלה. אפשר לחלק לשני שיעורים: חלקים א-ג, ואחר כך חלקים ד-ה. נוסח המשנה מתוך ספריא (מהדורת תורת אמת).
הקיפו את התשובה הנכונה. בכל שאלה תשובה נכונה אחת.
לפי משנה א, מי שמצא מעות מפוזרות: 4 נק'
לפי משנה ב, מי שמצא שלושה מטבעות זה על גב זה: 4 נק'
לפי רבי יהודה במשנה ו, כמה זמן חייב המוצא להכריז? 4 נק'
לפי משנה ח, מי שמצא כלי זהב או כלי זכוכית: 4 נק'
לפי משנה יא, אדם רואה שתי אבדות: האבדה שלו ואבדת אביו. מה קודם? 4 נק'
קראו כל קטע משנה וענו על השאלות שאחריו.
אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז.
(משנה, בבא מציעא ב, א – תחילתה)
הסבירו במילים שלכם מה ההבדל בין מציאה ש"הרי אלו שלו" לבין מציאה ש"חייב להכריז" עליה. השתמשו במושגים סימן ויאוש. 6 נק'
אַף הַשִּׂמְלָה הָיְתָה בִכְלָל כָּל אֵלֶּה. לָמָּה יָצָאת. לְהָקִּישׁ אֵלֶיהָ, לוֹמַר לְךָ, מַה שִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סִימָנִים וְיֶשׁ לָהּ תּוֹבְעִים, אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סִימָנִים וְיֶשׁ לוֹ תוֹבְעִים, חַיָּב לְהַכְרִיז
(משנה, בבא מציעא ב, ה)
א. מה מלמדת המשנה מן ה"שמלה" שבפסוק? 3 נק'
ב. הסבירו את שני התנאים: מה פירוש "יש בה סימנים", ומה פירוש "יש לה תובעים"? 3 נק'
כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל. וְדָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יִמָּכֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ, רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.
(משנה, בבא מציעא ב, ז – אמצעה)
א. הסבירו את הדין במילים שלכם, ותנו דוגמה לאבדה "שעושה ואוכל" ולאבדה "שאין עושה ואוכל". 2 נק'
ב. איך המילים "ראה היאך תשיבנו לו" מסבירות את הדין? 2 נק'
הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, אֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, חַיָּב לְהַחֲזִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב) הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם.
(משנה, בבא מציעא ב, ט – מתוכה)
מאיזה פסוק לומדת המשנה שחייבים להחזיר שוב ושוב, ואיך אפשר ללמוד זאת מלשון הפסוק? 4 נק'
קראו כל מקרה, כתבו מה הדין ונמקו לפי המשנה.
נועה הולכת ברחוב הראשי והומה אדם, ורואה על המדרכה כמה מטבעות מפוזרים, אחד פה ואחד שם. האם מותר לה לקחת אותם לעצמה? נמקו לפי המשנה. 4 נק'
דוד קנה ארגז תפוחים מסוחר בשוק, שקונה פירות מחקלאים רבים. בבית מצא בתוך התפוחים: (1) שני מטבעות פזורים; (2) חמישה מטבעות קשורים יחד בגומייה. מה הדין בכל מקרה? נמקו. 4 נק'
אריאל מצא בפארק תיק גב ובו קלמר ומחברות, והכריז על המציאה. מגיע ילד ואומר: "זה התיק שלי!", אבל לא יודע לומר שום סימן: לא את הצבע, לא מה יש בתוכו ולא מה כתוב עליו. האם אריאל צריך לתת לו את התיק? נמקו לפי משנה ז. 4 נק'
בחצר הישיבה מוצא תלמיד שתי אבדות באותו רגע: אחת של אביו ואחת של רבו, שלימד אותו תורה. אין לו זמן להחזיר את שתיהן. איזו יחזיר קודם, ומה הנימוק של המשנה? ומה הדין אם אביו הוא תלמיד חכם? 4 נק'
מאיה רואה כלי (סיר) מונח בערמת אשפה. מה תעשה לפי משנה ג, אם הסיר מכוסה, ומה אם הוא מגולה? נסו להסביר את ההבדל. 4 נק'
כאמד"ט היא שיטה מוכרת לפירוק משנה לחלקים: כותרת (הנושא, כשהוא כתוב בראש המשנה), אומר (מי אמר את הדין; כשאין שם, זה תנא קמא), מקרה (המצב שבו עוסקת המשנה), דין (מה עושים) וטעם (למה; לפעמים הוא לא כתוב).
וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז. עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בוֹ שְׁכֵנָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שָׁלשׁ רְגָלִים, וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעָה יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלשָׁה וְיַחֲזֹר שְׁלשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד
(משנה, בבא מציעא ב, ו)
פרקו את משנה ו לפי כאמד"ט ומלאו את הטבלה. שימו לב: שני אומרים, ולכל אחד דין משלו. 8 נק'
| חלק במשנה | מה כתוב במשנה (העתיקו או כתבו בקיצור) |
|---|---|
| כותרת | |
| אומר א' | |
| דין א' | |
| אומר ב' | |
| דין ב' | |
| טעם (של מי?) |
רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ, זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה, אַחַר צְבִי שָׁבוּר, אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָרְחוּ, וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי, זָכְתָה לוֹ. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ גוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין, וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי, לֹא אָמַר כְּלוּם
(משנה, בבא מציעא א, ד)
קטע שלא למדנו. המשנה הזו לקוחה מפרק א של בבא מציעא. קראו אותה וענו.
א. במקרה הראשון: מה עשה הראשון ומה עשה השני? מי זכה במציאה? 3 נק'
ב. "ואמר זכתה לי שדי": אדם רואה צבי שבור רץ בשדה שלו, ואומר שהשדה שלו יזכה בו בשבילו. המשנה אומרת "זכתה לו". נסו להסביר למה. 4 נק'
ג. מה ההבדל בין "צבי שבור" לבין "צבי רץ כדרכו", ולמה בצבי רץ כדרכו "לא אמר כלום"? 3 נק'
ד. מצאו במשפט הראשון של המשנה (עד "זכה בה") את המקרה ואת הדין. 2 נק'
קראו וענו על השאלות.
מָצָא סְפָרִים, קוֹרֵא בָהֶן אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, גּוֹלְלָן. אֲבָל לֹא יִלְמֹד בָּהֶן בַּתְּחִלָּה, וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ.
(משנה, בבא מציעא ב, ח – תחילתה)
א. מה מותר למוצא לעשות בספרים שמצא, וכמה פעמים? 2 נק'
ב. למה, לדעתכם, אסור ש"יקרא אחר עמו"? 2 נק'
ג. מה המטרה של כל הדינים האלה: של מי טובתם? 2 נק'
אהרן הוא כהן. הוא רואה אבדה בתוך בית קברות, ואביו אומר לו: "היכנס, תביא את האבדה". מה יעשה לפי משנה י? ומה הדין אם אביו אומר לו במקום אחר: "אל תחזיר את האבדה"? 6 נק'
יוסי הוא נגר שמרוויח הרבה כל שעה. הוא הפסיק את העבודה שלו כדי להחזיר בהמה שברחה. האם הוא יכול לבקש מבעל הבהמה את כל השכר שהפסיד? הסבירו לפי משנה ט. 4 נק'
לפי משנה ט, באיזה מן המקרים הבאים זו אבדה שחייבים להחזיר? הסבירו.
(1) חמור רועה ליד הדרך. (2) חמור שהמשא שלו הפוך. (3) פרה שרצה בין הכרמים. 4 נק'
משנה בבא מציעא פרק ב – אלו מציאות · כיתה ח' · המורה החדש · נוצר בבינה מלאכותית