משפט צדק ושבתות הזמן: "לא תהיה אחרי רבים לרעת"

(א) לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; אַל־תָּשֶׁת יָדְךָ עִם־רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס.

(ב) לֹא־תִהְיֶה אַחֲרֵי־רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא־תַעֲנֶה עַל־רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת.

(ג) וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ.

(ד) כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ, אוֹ חֲמֹרוֹ--תֹּעֶה: הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, לוֹ.

(ה) כִּי־תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ.

(ו) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ.

(ז) מִדְּבַר־שֶׁקֶר, תִּרְחָק; וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג, כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע.

(ח) וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים.

(ט) וְגֵר, לֹא תִלְחָץ; וְאַתֶּם, יְדַעְתֶּם אֶת־נֶפֶשׁ הַגֵּר--כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

(י) וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת־אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת־תְּבוּאָתָהּ.

(יא) וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ.

(יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן־אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר.

(יג) וּבְכֹל אֲשֶׁר־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל־פִּיךָ.

(יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה.

(טו) אֶת־חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם.

(טז) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה.

(יז) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל־זְכוּרְךָ, אֶל־פְּנֵי, הָאָדֹן ה׳.

(יח) לֹא־תִזְבַּח עַל־חָמֵץ, דַּם־זִבְחִי; וְלֹא־יָלִין חֵלֶב־חַגִּי, עַד־בֹּקֶר.

(יט) רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית ה׳ אֱלֹהֶיךָ; לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ.

(כ) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.

(כא) הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל־תַּמֵּר בּוֹ: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ.

(כב) כִּי אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר--וְאָיַבְתִּי, אֶת־אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת־צֹרְרֶיךָ.

(כג) כִּי־יֵלֵךְ מַלְאָכִי, לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל־הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו.

(כד) לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם: כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם.

(כה) וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ, וְאֶת־מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ.

(כו) לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, בְּאַרְצֶךָ; אֶת־מִסְפַּר יָמֶיךָ, אֲמַלֵּא.

(כז) אֶת־אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת־כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת־כָּל־אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף.

(כח) וְשָׁלַחְתִּי אֶת־הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת־הַחִוִּי אֶת־הַכְּנַעֲנִי וְאֶת־הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ.

(כט) לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, בְּשָׁנָה אֶחָת: פֶּן־תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.

(ל) מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ, מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת־הָאָרֶץ.

(לא) וְשַׁתִּי אֶת־גְּבֻלְךָ, מִיַּם־סוּף וְעַד־יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד־הַנָּהָר: כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ.

(לב) לֹא־תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.

(לג) לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן־יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי: כִּי תַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵיהֶם, כִּי־יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ.

📜 כתוב: "לֹא־תִהְיֶה אַחֲרֵי־רַבִּים, לְרָעֹת" (שמות כג, ב)

💭 מפרשים: רש"י מביא את מדרש חז"ל על הכרעת רוב בבית הדין, ואחר כך מפרש לפי הפשט: "אִם רָאִיתָ רְשָׁעִים מַטִּין מִשְׁפָּט, לֹא תֹאמַר, הוֹאִיל וְרַבִּים הֵם הִנְנִי נוֹטֶה אַחֲרֵיהֶם" (רש"י כג, ב).

📜 כתוב: "וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ג)

💭 מפרשים: "לֹא תַחֲלֹק לוֹ כָבוֹד לְזַכּוֹתוֹ בַדִּין" (רש"י כג, ג) ולומר "דַּל הוּא אֲזַכֶּנּוּ וַאֲכַבְּדֶנּוּ". גם רחמים על העני אסור שיטו את המשפט.

📜 כתוב: "כִּי־תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ" (שמות כג, ה)

💭 מפרשים: רש"י: "עֲזִיבָה זוֹ לְשׁוֹן עֶזְרָה". בתלמוד נשאלת השאלה במי להתחיל כשאוהב צריך עזרה בפריקה ושונא בטעינה, והתשובה: "מִצְוָה בְּשׂוֹנֵא, כְּדֵי לָכוֹף אֶת יִצְרוֹ" (בבלי בבא מציעא לב ע"ב).

📜 כתוב: "וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח" (שמות כג, ח)

💭 מפרשים: "אֲפִלּוּ לִשְׁפֹּט אֱמֶת" (רש"י כג, ח), ועל "יעור פקחים": "אֲפִלּוּ חָכָם בַּתּוֹרָה וְנוֹטֵל שֹׁחַד סוֹף שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו".