יתרו ועצת השופטים: "לא טוב הדבר אשר אתה עשה"

(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: כִּי־הוֹצִיא ה׳ אֶת־יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.

(ב) וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת־צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה – אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.

(ג) וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם – כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

(ד) וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר – כִּי־אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.

(ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ – אֶל־מֹשֶׁה: אֶל־הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר־הוּא חֹנֶה שָׁם – הַר הָאֱלֹהִים.

(ו) וַיֹּאמֶר, אֶל־מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ – וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ.

(ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק־לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ־לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה.

(ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל: אֵת כָּל־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה׳.

(ט) וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ – עַל כָּל־הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר־עָשָׂה ה׳ לְיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם.

(י) וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה׳, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת־הָעָם, מִתַּחַת יַד־מִצְרָיִם.

(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי־גָדוֹל ה׳ מִכָּל־הָאֱלֹהִים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

(יב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים – לֵאלֹהִים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן מֹשֶׁה – לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

(יג) וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת־הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־מֹשֶׁה, מִן־הַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב.

(יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם – מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן־בֹּקֶר עַד־עָרֶב.

(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ: כִּי־יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.

(טז) כִּי־יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְאֶת־תּוֹרֹתָיו.

(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו: לֹא־טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה.

(יח) נָבֹל תִּבֹּל – גַּם־אַתָּה, גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.

(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת־הַדְּבָרִים, אֶל־הָאֱלֹהִים.

(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת – שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.

(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם, בְּכָל־עֵת, וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.

(כג) אִם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל־הָעָם הַזֶּה, עַל־מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

(כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר.

(כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם – שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.

(כו) וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם, בְּכָל־עֵת: אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.

(כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה, אֶת־חֹתְנוֹ; וַיֵּלֶךְ לוֹ, אֶל־אַרְצוֹ.

📜 כתוב: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" (שמות יח, א)

💭 מפרשים: רש"י (על פי המכילתא): "מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק". ועל "ויחד יתרו" (ט): "וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ", ובמדרש גם צער על אובדן מצרים.

📜 כתוב: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל" (שמות יח, כא)

💭 מפרשים: רש"י: אנשי חיל הם "עֲשִׁירִים, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַחֲנִיף וּלְהַכִּיר פָּנִים"; אנשי אמת "שֶׁהֵם כְּדַאי לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם". רמב"ן מרחיב: איש חיל במשפט הוא "הֶחָכָם הַזָּרִיז וְהַיָּשָׁר".

📜 כתוב: "וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת־הָעָם" (שמות יח, יג)

💭 מפרשים: מחלוקת: רש"י (על פי הספרי) מפרש "מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה", כלומר אחרי מתן תורה, ו"וְאֵין פָּרָשָׁה זוֹ כְתוּבָה כַּסֵּדֶר". אבן עזרא: "ולפי דעתי שלא בא רק בשנה השנית". רמב"ן מביא את שתי הדעות, "יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים כִּי קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ כְּסֵדֶר הַפָּרָשִׁיּוֹת", ומיישב את הכתובים לפי הסדר.