לידת משה והתערבויותיו: "ויצא אל אחיו וירא בסבלתם"

(א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת־בַּת־לֵוִי.

(ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים.

(ג) וְלֹא־יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח־לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת־הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל־שְׂפַת הַיְאֹר.

(ד) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ.

(ה) וַתֵּרֶד בַּת־פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל־הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל־יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת־הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת־אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ.

(ו) וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת־הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה־נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו – וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.

(ז) וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל־בַּת־פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת־הַיָּלֶד.

(ח) וַתֹּאמֶר־לָהּ בַּת־פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת־אֵם הַיָּלֶד.

(ט) וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי, אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד, וַתְּנִיקֵהוּ.

(י) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה, וַיְהִי־לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן־הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ.

(יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו.

(יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת־הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל.

(יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי־אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.

(יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ – הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי; וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר.

(טו) וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל־הַבְּאֵר.

(טז) וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.

(יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם.

(יח) וַתָּבֹאנָה, אֶל־רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם.

(יט) וַתֹּאמַרְןָ – אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן.

(כ) וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת־הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם.

(כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת־צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה.

(כב) וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם: כִּי אָמַר – גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

(כג) וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים, מִן־הָעֲבֹדָה.

(כד) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת־נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ, אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב.

(כה) וַיַּרְא אֱלֹהִים, אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹהִים.

📜 כתוב: "וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם"

💭 מפרשים: רש"י: "נָתַן עֵינָיו וְלִבּוֹ לִהְיוֹת מֵצֵר עֲלֵיהֶם". ראייה כאן היא השתתפות בצער, לא רק מבט.

📜 כתוב: "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"

💭 מפרשים: רש"י מביא מדרש ופשט: "רָאָה מֶה עָשָׂה לוֹ בַּבַּיִת וּמֶה עָשָׂה לוֹ בַשָּׂדֶה", אבל "וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ", כלומר בדק שאין רואים.

📜 כתוב: "וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ"

💭 מפרשים: ספורנו: "לֹא הִתְעוֹרֵר לְהִנָּקֵם, אֲבָל הוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר", כי שניהם אחיו.

📜 כתוב: "וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר"

💭 מפרשים: רש"י, לפי המדרש: משה תהה "מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מִכָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת", ועכשיו כשראה מלשינים: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם רְאוּיִים לְכָךְ".

📜 כתוב: "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם"

💭 מפרשים: ספורנו: "בִּהְיוֹת שְׁנֵי בַּעֲלֵי הָרִיב נָכְרִים", משה פשוט עמד לצד החלש.

📜 כתוב: "וַיַּרְא אֱלֹהִים, אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹהִים"

💭 מפרשים: רש"י: "נָתַן עֲלֵיהֶם לֵב וְלֹא הֶעֱלִים עֵינָיו". אבן עזרא: "וירא" על "החמס שהיו המצרים עושים בגלוי", ו"וידע" על "העשוי בסתר".