🎓 תורה ומצוות: מה חייבים, מי חייב וכמה

תרגול לתלמידים · תושב״ע · כיתה י׳ · ליחידה באתר המורים

נוצר בבינה מלאכותית ההתקדמות נשמרת רק בדפדפן במכשיר הזה. בלי הרשמה, בלי שם ובלי שרת. כדי להתחיל מאפס יש כפתור "איפוס ההתקדמות שלי".

"אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר": מה הם?: חמישה דברים: הפאה, הביכורים, הראיון, גמילות חסדים ותלמוד תורה.

"אין להם שיעור" לפי הרע״ב: רק מן התורה: "מִדְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן יֵשׁ לָהֶם שִׁעוּר". למשל בפאה: "אֵין פּוֹחֲתִין לַפֵּאָה מִשִּׁשִּׁים".

פאה: לפי הרע״ב: "שֶׁאָדָם חַיָּב לְהַנִּיחַ בְּסוֹף שָׂדֵהוּ לַעֲנִיִּים". המקור בתורה: "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ" (ויקרא כג).

גמילות חסדים בגופו ובממונו: בגוף, "כְּגוֹן בִּקּוּר חוֹלִים וְלִקְבֹּר מֵתִים", אין שיעור. בממון יש שיעור: "חֲמִשִּׁית מִן הָרֶוַח שֶׁבִּנְכָסָיו".

"פֵּרוֹתֵיהֶן" ו"הַקֶּרֶן": משל מעולם הכסף. הפירות הם השכר שאדם נהנה ממנו בעולם הזה (כמו רווח שוטף), והקרן היא השכר השמור לו לעולם הבא (כמו הסכום שהושקע).

הרשימה השנייה: "אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה": כיבוד אב ואם, גמילות חסדים, הבאת שלום בין אדם לחברו, ותלמוד תורה כנגד כולם.

"וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם": הרע״ב: "שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם". תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות שברשימה. המשנה לא מסבירה למה, וזו שאלה לדיון.

"מִצְוֹת הַבֵּן עַל הָאָב": החובות של האב כלפי בנו. לפי הרע״ב שישה דברים: "לְמוּלוֹ, לִפְדּוֹתוֹ אִם הוּא בְכוֹר, לְלַמְּדוֹ תוֹרָה, לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, לְהָשִׁיטוֹ בַּנָּהָר". "הָאָב חַיָּב בַּמִּצְוֹת הַלָּלוּ לִבְנוֹ, וְהָאֵם פְּטוּרָה".

"מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן": החובות של הילד כלפי הוריו, "מוֹרָא וְכָבוֹד". בהן "הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת חַיָּבִים".

מורא וכבוד לפי הרע״ב: מורא: "לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא יַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו". כבוד: "מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה. מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא".

מצוות עשה שהזמן גרמה: מצווה שיש לה זמן מסוים, "כְּגוֹן שׁוֹפָר, סֻכָּה, לוּלָב, וְצִיצִית". לפי המשנה: "אֲנָשִׁים חַיָּבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת".

מצוות עשה שלא הזמן גרמה: מצווה שאינה תלויה בזמן, "כְּגוֹן מְזוּזָה, מַעֲקֶה, אֲבֵדָה, וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן". לפי המשנה: "אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין".

"לָאו דַוְקָא": למה?: הרע״ב: "אֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת". מצה בליל הפסח, שמחה במועדים והקהל הן מצוות שהזמן גרמן, ונשים חייבות. תלמוד תורה, פרייה ורבייה ופדיון הבן אינן תלויות בזמן, ונשים פטורות.

מצוות לא תעשה: כולם חייבים, "חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִית וּבַל תַּקִּיף וּבַל תִּטַּמָּא לְמֵתִים". לפי הרע״ב זה "כְּלָלָא דַוְקָא", ונלמד מהפסוק "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִי יַעֲשׂוּ".

"הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד" לעומת "הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת": לראשון "מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד". לשני "לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת".

רבה ואביי בפירוש הרע״ב: רבה "עָסַק בַּתּוֹרָה וְלֹא עָסַק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים": הוא הדוגמה ל"על מנת ללמד". אביי "עָסַק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים": הוא הדוגמה ל"על מנת לעשות". כך "לעשות" פירושו גם מעשי חסד.

"אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם": הרע״ב: "שֶׁלֹּא תֹּאמַר אֶלְמַד בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי", אלא "לְמַד מֵאַהֲבָה וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא".

"וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם": הרע״ב: "וְלֹא תִּלְמַד תּוֹרָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה מְלָאכָה שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּהּ".

שכר לימוד, שכר שימור ושכר בטלה: לפי הרע״ב "שְׂכַר לִמּוּד אָסוּר לִטֹּל". מלמדי תינוקות נוטלים "שְׂכָר שִׁמּוּר הַתִּינוֹקוֹת", ודיין נוטל "שְׂכַר בַּטָּלָה בִּלְבַד". חכמים שנמנעו לגמרי, "מִדַּת חֲסִידוּת הָיְתָה בָּהֶם, אֲבָל לֹא מִן הַדִּין".

"וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, חָלָף": דברי הלל. "תגא" הוא כתר, כלומר מי שמשתמש בכתר התורה לצרכיו נעלם ("חלף"). המשנה מסכמת: "כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם".

🎲 מבחן דמה בתושב״ע

נוצר בבינה מלאכותית · לכל יחידות התרגול · לכל הכלים למורים