ראשי › חינוך חברתי-רגשי › שעת חינוך לכיתה ז': מתחילים את החטיבה יחד

כיתה ז'חינוך חברתי-רגשישיעור 3 מתוך 645 דק'מתאים לממלכתי ולממלכתי-דתי

התנהגות ברשת: קבוצת הוואטסאפ של הכיתה

🎯 מטרות השיעור

  • התלמידים יבינו איך הודעה, תמונה או צילום מסך יכולים להפוך מבדיחה לפגיעה כשהם עוברים הלאה
  • התלמידים יכירו שלוש תגובות אפשריות כשהודעה פוגעת מגיעה אליהם, ויתרגלו את התגובה "לעצור"
  • הכיתה תנסח כללים ראשונים לקבוצת הוואטסאפ של הכיתה

⏱️ מהלך השיעור (45 דק')

  1. פתיחה: קו ההסכמה (7 דק')
  2. סיפור: צילום מסך אחד (2 דק')
  3. שאלות לדיון אחרי הסיפור (6 דק')
  4. פעילות: שלוש תחנות (21 דק')
  5. אמנת קבוצת הכיתה (6 דק')
  6. סיכום וכרטיס יציאה (3 דק')

כל שיעור ביחידה עומד בפני עצמו. אפשר ללמד אותם לפי הסדר או לבחור שיעור לפי צורך הכיתה.

📖 הסבר למורה

בכיתה ז' קבוצת הוואטסאפ הכיתתית היא לעיתים קרובות המקום שבו החיים החברתיים ממשיכים אחרי הצלצול. יש בה תועלת אמיתית (שיעורי בית, הודעות, צחוקים), אבל גם סיכונים: הודעה נקראת בלי טון הדיבור ובלי הבעת פנים, ותמונה או צילום מסך יכולים לעבור הלאה תוך שנייה ולהגיע לאנשים שלא התכוונו אליהם.

השיעור לא מבקש מהתלמידים לוותר על הקבוצה ולא מפחיד אותם. הוא מתמקד ברגע אחד: הרגע שבו הודעה מגיעה אליי, ואני בוחר אם להעביר, לשתוק או לעצור. כדאי להדגיש שמי שמעביר או מגיב בצחוק הוא חלק מהפגיעה, גם אם לא הוא שהתחיל.

חשוב להבחין עם התלמידים בין "להלשין" (לספר כדי שמישהו ייענש) לבין לספר למבוגר כדי לעצור פגיעה במישהו. את המקרים האמיתיים שעולים בשיעור לא מבררים מול הכיתה.

🚪 פתיחה: קו ההסכמה (דק' 0-7)

  1. מסמנים קו דמיוני בכיתה: קצה אחד "מסכים לגמרי", הקצה השני "לא מסכים בכלל". המורה קורא משפט, והתלמידים נעמדים על הקו לפי דעתם. אחרי כל משפט, שניים או שלושה מסבירים למה עמדו שם.
  2. משפטים מוצעים: "מה שנכתב בקבוצה נשאר בקבוצה." "אם כולם צחקו, זה לא פגע." "בהודעה כתובה קל לא להבין את הטון." "מי שרק העביר הלאה לא אשם."
  3. לא מכריעים מי צודק. חוזרים למשפטים בסוף השיעור ובודקים אם מישהו היה זז עכשיו למקום אחר.

📖 סיפור: "צילום מסך אחד" (דק' 7-9)

על מה לשים לב: באיזה רגע הבדיחה מפסיקה להיות בדיחה.

הסיפור לספר בכיתה: בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה תמר שולחת תמונה מצחיקה מהטיול, וכולם צוחקים, גם היא. מישהו עושה צילום מסך, מוסיף כיתוב לא נחמד ושולח לקבוצה אחרת, והתמונה עוברת הלאה ועוד הלאה. למחרת תמר מגלה, ונשארת לבד בכיתה בהפסקה. ואז שואלים: מה אפשר לעשות ברגע שההודעה מגיעה אליי? להעביר, לגלול, או לעצור.

אחרי הסיפור: שאלות לדיון (דק' 9-15)

  1. מתי בסיפור הבדיחה הפסיקה להיות בדיחה? מה בדיוק השתנה?
  2. מי היו "המשתתפים" בפגיעה בתמר? (רמז: לא רק מי שצילם)
  3. איזו מבין שלוש האפשרויות הכי קשה לבחור בה באמת? למה?
  4. מה ההבדל בין "להלשין" לבין לספר למבוגר כדי לעצור פגיעה?

👩‍🏫 פעילות: שלוש תחנות (דק' 15-36)

  1. מחלקים את הכיתה לשלוש קבוצות שעוברות בין שלוש תחנות, 7 דקות בכל תחנה. בכל תחנה דף הנחיות קצר (הנוסח בדף העבודה, משימות 3-5).
  2. תחנה 1, "איך זה נשמע?": אותו משפט קצר ("יופי, ממש עזרת לנו") מופיע שלוש פעמים, כל פעם עם אימוג'י אחר. הקבוצה מנסה לקרוא אותו בקול בשלושה טונים, ומסכמת: למה בהודעה כתובה קל להבין לא נכון, ומה עוזר?
  3. תחנה 2, "לפני ששולחים": ארבע הודעות לדוגמה (בדיוניות). לכל אחת הקבוצה עונה על שלוש שאלות: הייתי אומר את זה מול הפנים? הייתי רוצה שישלחו את זה עליי? מי עלול לראות את זה בסוף? ומחליטה: לשלוח, לשנות או לא לשלוח.
  4. תחנה 3, "זה הגיע אליי": שלושה מצבים קצרים (צילום מסך מביך של בן כיתה, הודעה שצוחקת על מישהו שלא בקבוצה, סקר בקבוצה "מי הכי מעצבן בכיתה"). לכל מצב הקבוצה כותבת תגובת "לעצור": מה אכתוב לשולח, מה אכתוב למי שנפגע, ומתי אפנה למבוגר.

📜 אמנת קבוצת הכיתה (דק' 36-42)

כל קבוצה מציעה שני כללים לקבוצת הוואטסאפ של הכיתה, שעלו מהתחנות (למשל: "לא מעבירים צילומי מסך של אחרים בלי רשות", "לא עושים סקרים על אנשים", "בדיחה פרטית שולחים בפרטי", "אחרי 22:00 שקט").

כותבים את כל ההצעות על הלוח, מצביעים, ובוחרים 4-5 כללים. נציג מהכיתה יפרסם אותם בקבוצה עצמה, כהודעה נעוצה אם אפשר.

🏁 סיכום (דק' 42-45)

חוזרים לרגע לקו ההסכמה: האם מישהו היה עומד עכשיו במקום אחר במשפט "מי שרק העביר הלאה לא אשם"? המסר לסיום: מאחורי כל מסך יש בן אדם. לפני ששולחים, עוצרים לשנייה.

🎟️ כרטיס יציאה (2 שורות, בסוף השיעור)

  1. אחת משלוש השאלות של "לפני ששולחים" שאני רוצה לזכור: ____
  2. מה אעשה אם תגיע אליי הודעה שפוגעת במישהו? ____

💡 הערות למורה

אל תבקשו מהתלמידים להראות הודעות או צילומי מסך אמיתיים מהקבוצה, גם לא "בלי שמות". כל הדוגמאות בשיעור בדיוניות.

אם בשיעור עולה מקרה פגיעה אמיתי ומתמשך, אל תבררו אותו מול כולם. פנו לתלמידים המעורבים באופן אישי, ופעלו לפי נהלי בית הספר ובתיאום עם היועצת.

אם ההחלטה על כללי הקבוצה צריכה אישור של בית הספר או עדכון להורים, אפשר לשלוח להורים את האמנה שהכיתה בחרה.

לכיתות שמשתמשות באפליקציה אחרת לקבוצה הכיתתית, החליפו את המילה "וואטסאפ" בשם המתאים. המסרים זהים.

📝 בדף העבודה

צילום מסך אחד: שאלות על הסיפור, שלוש התחנות (טון בהודעה, לפני ששולחים, זה הגיע אליי) והצעה לאמנת הקבוצה. 6 משימות וכרטיס יציאה, ומחוון עם הנחיות למורה.

לדף העבודה ←
→ שייכות וחברות: מי נשאר בחוץ, ומה עושיםחוסן: כשבא גל של לחץ, וכשנופלים ←