🕎 חנוכה תשפ״ז

✡️ הלכות ההדלקה בקצרה, עם מקורות

• בלילה הראשון מדליקים נר אחד, ובכל לילה מוסיפים נר, עד שמונה. (שו״ע או״ח תרע״א, ב; כבית הלל, שבת כא ע״ב)
• מי מדליק: לפי השולחן ערוך מדליקים חנוכייה אחת לכל הבית, וכך נוהגים הספרדים. לפי הרמ״א כל אחד מבני הבית מדליק, וכך נוהגים האשכנזים. (שו״ע ורמ״א או״ח תרע״א, ב) גם נשים חייבות. (שו״ע או״ח תרע״ה, ג)
• הברכות: בלילה הראשון שלוש: ״להדליק נר חנוכה״, ״שעשה ניסים״ ו״שהחיינו״. משם והלאה שתיים. את כל הברכות אומרים לפני שמתחילים להדליק. (שו״ע או״ח תרע״ו, א–ב, ורמ״א שם) אחרי הנר הראשון אומרים ״הנרות הללו״. (שם, ד)
• סדר ההדלקה: בכל לילה מתחילים בנר שנוסף, ופונים ימינה. (שו״ע או״ח תרע״ו, ה)
• אסור להשתמש באור הנרות, אפילו ללמוד לאורם. לכן מניחים לידם את השמש. (שו״ע ורמ״א או״ח תרע״ג, א)
• מתי: לפי השולחן ערוך ״עם סוף שקיעתה״, והמשנה ברורה מפרש: צאת הכוכבים. יש שמדליקים כבר בשקיעה. הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה. (שו״ע או״ח תרע״ב, א–ב; משנה ברורה תרע״ב, ס״ק א)
• איפה: ליד הפתח, משמאל, מול המזוזה, או בחלון שרואים מהרחוב. מצווה להניח למטה מעשרה טפחים, ולא יותר מעשרים אמה. (שו״ע או״ח תרע״א, ה–ז)
• במוצאי שבת: בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה לפני ההבדלה. בבית יש מנהגים שונים: הרמ״א כותב להדליק ואחר כך להבדיל, ויש פוסקים שמבדילים קודם. (שו״ע ורמ״א או״ח תרפ״א, ב; משנה ברורה שם, ס״ק ג)
• בתפילה ובברכת המזון מוסיפים ״על הניסים״, ובכל שמונת הימים גומרים את ההלל ולא אומרים תחנון. (שו״ע או״ח תרפ״ב, א; תרפ״ג, א, ורמ״א שם)
• בחנוכה אסור להספיד ולהתענות, ומלאכה מותרת. נשים נוהגות לא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים. (שו״ע או״ח תר״ע, א) סופגניות, לביבות וסביבון הם מנהגים, לא מצוות.

לשאלות הלכה למעשה, כל משפחה לפי מנהגה ולפי רבה.