→ חזרה ליחידהשיעור 1שיעור 2שיעור 3⚥ ללשון נקבה✉️ בקשו חומר חדש⬇️ PDF⬇️ Word⬇️ מחוון PDF⬇️ מחוון Word
מבחן
תושב"ע · משנה · בגרות · כיתה י' · פאה ח, ז-ח; בבא מציעא ד, י, יב; אבות ה, י, יג

מבחן מסכם בסגנון בגרות: צדקה, אמת ויושר

זמן 90 דקותניקוד 100 נקודות
שם
כיתה
תאריך
ציוןמתוך 100

זמן: 90 דקות · 100 נקודות · ענה על חמש מתוך שבע השאלות (1–7). לכל שאלה 20 נקודות (5 × 20 = 100). חומר עזר: אין. בכל שאלה קרא את המשנה וענה על כל הסעיפים. סמן למטה אילו חמש שאלות בחרת. אם תענה על יותר מחמש, ייבדקו חמש התשובות הראשונות. לגרסה בלשון נקבה

השאלות שבחרתי: ☐ 1 ☐ 2 ☐ 3 ☐ 4 ☐ 5 ☐ 6 ☐ 7

אחלק א: שבע שאלות, ענה על חמש100 נקודות

20 נקודות לכל שאלה. ניסוח מקורי של המורה החדש, לא מתוך שאלוני בגרות.

  1. 1

    קרא את המשנה: 20 נק'

    אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. לָן, נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה. שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה.

    (משנה, פאה פרק ח, משנה ז)

    א. מה נותנים לעני העובר ממקום למקום? ציין שלושה מצבים שבמשנה, ומה נותנים לו בכל אחד. 6 נק'

    ב. הסבר לפי הרע"ב את ההבדל בין התמחוי ובין הקופה, ומדוע הגבול בתמחוי הוא שתי סעודות ובקופה ארבע עשרה. 7 נק'

    ג. למשפחת לוי יש אוכל לשלושה ימים (שש סעודות). האם מותר להם לקבל מן התמחוי? ומן הקופה? נמק לפי המשנה והרע"ב. 7 נק'

  2. 2

    קרא את סוף המשנה: 20 נק'

    וְהַקֻּפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלשָׁה.

    (משנה, פאה פרק ח, משנה ז)

    א. הסבר את הדין, והבא את נימוק הרע"ב לכל אחד מחלקיו. 6 נק'

    ב. הרע"ב כותב "שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה". מה מלמד הביטוי על צדקה: האם היא רק רשות של היחיד? הסבר גם מה הקשר ל"שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר". 7 נק'

    ג. בבית הספר הוקמה קרן לתלמידים שצריכים עזרה. רוני, חבר הוועד, מציע: "אני לבד אאסוף את התרומות ואני לבד אחליט מי מקבל, ככה יותר מהר." הסבר לפי המשנה והרע"ב מה הבעיה בהצעה, והצע סדר עבודה מתאים. 7 נק'

  3. 3

    קרא את המשנה: 20 נק'

    מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז, לֹא יִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי. הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר, אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְאַחַת, הֲרֵי זֶה יִטֹּל.

    (משנה, פאה פרק ח, משנה ח)

    א. מהו הגבול שקובעת המשנה, ומה הנימוק של הרע"ב לסכום הזה? 6 נק'

    ב. הסבר את הביטוי "אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְאַחַת". מה הוא מלמד על הרגע שבו בודקים אם אדם עני? 7 נק'

    ג. ההמשך במשנה: "הָיוּ מְמֻשְׁכָּנִים לְבַעַל חוֹבוֹ אוֹ לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה יִטֹּל. אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ". לדוד יש שלוש מאות זוז, אבל כולם ממושכנים לבעל חוב, ויש לו גם כלים יפים לשבת. האם מותר לו ליטול? האם חייב למכור את הכלים? נמק, והבא את פירוש הרע"ב ל"כלי תשמישו". 7 נק'

  4. 4

    קרא את המשנה: 20 נק'

    כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים.

    (משנה, בבא מציעא פרק ד, משנה י)

    א. מהי "אונאת דברים"? הבא שתי דוגמאות מן המשנה, והסבר במה כל אחת פוגעת. 6 נק'

    ב. לפי הרע"ב, על אונאת דברים נאמר "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ". הסבר את נימוקו: למה דווקא כאן מזכירים יראת שמים? 7 נק'

    ג. שני מקרים: (1) נוי נכנסת לחנות בגדים, מודדת ושואלת על מחירים, רק כדי לקנות אחר כך באתר זול. (2) בקבוצת הכיתה מישהו כותב לאיתי, שהשתנה מאוד השנה: "זוכרים מה הוא עשה בכיתה ח'?". קבע לגבי כל מקרה אם יש בו אונאת דברים לפי המשנה, ונמק. 7 נק'

  5. 5

    קרא את המשנה: 20 נק'

    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבֹא אֶצְלוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשָּׁעַר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זָכוּר לָטוֹב.

    (משנה, בבא מציעא פרק ד, משנה יב)

    א. הצג את המחלוקת בין רבי יהודה ובין חכמים בחלוקת קליות ואגוזים לילדים, ואת נימוק רבי יהודה. 6 נק'

    ב. הסבר לפי הרע"ב את המחלוקת על "וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשָּׁעַר": מה החשש של רבי יהודה, מה הנימוק של חכמים, וכמי ההלכה. 7 נק'

    ג. סופרמרקט חדש נפתח בשכונה. הוא מחלק סוכריות לילדים בכניסה, ומוכר לחם בזול מכל החנויות בסביבה. בעל המכולת הוותיקה טוען שזה לא הוגן. כתוב מה היה אומר רבי יהודה ומה היו אומרים חכמים, ומה ההלכה לפי הרע"ב לגבי המחיר. 7 נק'

  6. 6

    קרא את המשנה: 20 נק'

    הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת. מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּטָּם אֶחָד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּן לְעָרֵב. … וּמוֹדִים שֶׁלֹּא יָבֹר מֵעַל פִּי מְגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְגוֹנֵב אֶת הָעָיִן. אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא אֶת הַכֵּלִים.

    (משנה, בבא מציעא פרק ד, משנה יב)

    א. מתי מותר לסוחר לערב פירות מכמה מקומות, ומתי אסור? הבא את פירוש הרע"ב ל"שלא יתכוון לערבן". 6 נק'

    ב. הסבר לפי הרע"ב את "כְגוֹנֵב אֶת הָעָיִן" ואת האיסור "אֵין מְפַרְכְּסִין". מה המשותף לשניהם? 7 נק'

    ג. עדי מוכרת באתר יד שנייה טלפון ישן. היא מצלמת אותו עם פילטר שמסתיר שריטות. באותו שוק, דוכן מוכר קופסאות תותים שבהן התותים הגדולים למעלה והמעוכים למטה. קבע לגבי כל מקרה מה הדין לפי המשנה והרע"ב, ונמק. 7 נק'

  7. 7

    קרא את המשניות: 20 נק'

    אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. (ה, י) · אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה. הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. (ה, יג)

    (משנה, אבות פרק ה, משניות י, יג)

    א. ציין את ארבע המידות בנותני צדקה (ה, יג), והסבר לפי הרע"ב מדוע מי שרוצה "שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים" עינו רעה בשל אחרים. 6 נק'

    ב. "שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ": הסבר לפי הרע"ב את שתי הדעות, "מִדָּה בֵינוֹנִית" ו"מִדַּת סְדוֹם". למה מידה שנראית הוגנת יכולה להיות מסוכנת? 7 נק'

    ג. אסף מסרב להשאיל לחבר את הסיכומים שלו, אף שזה לא עולה לו כלום, ואומר: "כל אחד לעצמו". הוא גם מבקש מחברים אחרים לא לשלוח לו את הסיכומים שלהם. לאיזו מידה במשניות דומה כל אחד מהדברים? נמק לפי הרע"ב. 7 נק'

צדקה, אמת ויושר · כיתה י' · מבחן בסגנון בגרות (לשון זכר) · המורה החדש · נוצר בבינה מלאכותית

🔒 המחוון למורה מוסתר במסך, כדי שתלמידים לא יראו את התשובות. הוא מופיע ב"הדפסה עם מחוון" ובקבצי ההורדה.

מחוון למורה
מחוון למורה · 100 נקודות (5 שאלות × 20)

מחוון: מבחן מסכם בסגנון בגרות: צדקה, אמת ויושר

עונים על 5 מתוך 7 שאלות; אם נענו יותר, בודקים את חמש הראשונות. בכל שאלה: סעיף א (6 נק') זיהוי וציטוט, סעיף ב (7 נק') הסבר לפי המפרש, סעיף ג (7 נק') יישום. הציטוטים במחוון לקוחים מהמשנה ומפירוש הרע"ב כפי שהם מופיעים בשיעורי היחידה (ספריא, נוסח תורת אמת). תשובה נכונה בניסוח אחר מקבלת את מלוא הנקודות.

  1. 1
    (פאה ח, ז)
    א. תמיד: לפחות "מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן" (2 נק'). אם לן: "פַּרְנָסַת לִינָה" (2 נק'). אם שבת: "מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת" (2 נק').
    ב. התמחוי "מִתְחַלֵּק בְּכָל יוֹם", ואוסף "תַּבְשִׁיל לְצֹרֶךְ הָעֲנִיִּים" (2 נק'); הקופה "מִתְחַלֶּקֶת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת" (2 נק'). לכן מי שיש לו מזון ליום אחד (שתי סעודות) לא ייטול מן התמחוי, ומי שיש לו מזון לשבוע (14 סעודות, שתיים ביום) לא ייטול מן הקופה (3 נק').
    ג. מן התמחוי לא, כי יש להם יותר משתי סעודות, כלומר מזון להיום (3 נק'). מן הקופה כן, כי יש להם פחות מארבע עשרה סעודות, כלומר אין להם מזון לשבוע (3 נק'). נימוק שמחבר בין המספרים ובין זמני החלוקה (1 נק').
  2. 2
    (פאה ח, ז)
    א. גבייה בשניים: "לְפִי שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה, וְאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם" (3 נק'). חלוקה בשלושה: "לְפִי שֶׁהִיא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה" (3 נק').
    ב. הגבאים יכולים לקחת משכון ממי שאינו נותן, ולכן צדקה היא חובה שהציבור אוכף, ולא רק נדבה (4 נק'). למי שאוכף יש סמכות (שררה) על הציבור, וסמכות כזו לא נותנים לאדם אחד (3 נק').
    ג. הגבייה צריכה להיות בשניים, כי זו סמכות על הציבור (2 נק'), וההחלטה מי מקבל היא כמו דין ממון, ולכן בשלושה (2 נק'). הצעה מתאימה: שני אחראים לאיסוף, ועדה של שלושה להחלטה (3 נק').
  3. 3
    (פאה ח, ח)
    א. מי שיש לו "מָאתַיִם זוּז" לא ייטול מתנות עניים (3 נק'). הרע"ב: "שֶׁאֵלּוּ מַסְפִּיקִים לְשָׁנָה אַחַת לִכְסוּת וְלִמְזוֹנוֹת" (3 נק').
    ב. מי שיש לו פחות ממאתיים זוז, אפילו בדינר אחד, מותר לו לקבל גם סכום גדול שניתן לו בפעם אחת (4 נק'). הבדיקה היא לפני הנתינה: בשעה שנותנים לו הוא עני, גם אם אחרי המתנה יהיה לו הרבה (3 נק').
    ג. מותר לו ליטול, כי הכסף ממושכן לבעל החוב ואינו באמת בידו: "הֲרֵי זֶה יִטֹּל" (3 נק'). אינו חייב למכור את הכלים: "אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ" (2 נק'). הרע"ב: "כֵּלִים יָפִים שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּשַּׁבָּתוֹת וּבָרְגָלִים" (2 נק').
  4. 4
    (בבא מציעא ד, י)
    א. פגיעה במילים, כמו הונאה במחיר במקח וממכר (2 נק'). "לֹא יֹאמַר לוֹ בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח": יוצר אצל המוכר ציפייה שקרית (2 נק'). לבעל תשובה "לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים": מבייש אותו ופוגע בדרכו החדשה (2 נק').
    ב. הרע"ב: באונאת דברים "אֵין טוֹבָתָן וְרָעָתָן מְסוּרָה לְהַכִּיר אֶלָּא לְלִבּוֹ שֶׁל מְדַבֵּר" (4 נק'). אף אחד מבחוץ לא יכול לדעת אם הכוונה רעה או טובה, רק אלוהים והמדבר עצמו, ולכן נאמר "ויראת מאלוהיך" (3 נק').
    ג. מקרה 1: כן. זה "בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח" (3 נק'). מקרה 2: כן. זה כמו "זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים" למי שהשתנה, ועוד בפומבי (3 נק'). נימוק ברור לכל מקרה (1 נק').
  5. 5
    (בבא מציעא ד, יב)
    א. רבי יהודה: "לֹא יְחַלֵּק", "מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבֹא אֶצְלוֹ", כלומר מושך לקוחות מחנויות אחרות (4 נק'). חכמים: "מַתִּירִין" (2 נק').
    ב. רבי יהודה: מי שמוכר בזול "מַרְגִּיל לָבֹא אֶצְלוֹ וּמְקַפֵּחַ מְזוֹנוֹת חֲבֵרָיו" (3 נק'). חכמים: "זָכוּר לָטוֹב", "שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אוֹצְרֵי פֵרוֹת מוֹכְרִין בְּזוֹל", כלומר כל הציבור מרוויח (3 נק'). הרע"ב: "וְכֵן הֲלָכָה" כחכמים (1 נק').
    ג. רבי יהודה: אסור גם לחלק סוכריות וגם להוריד מחיר, כי זה מושך לקוחות ופוגע בפרנסת החנוונים האחרים (3 נק'). חכמים מתירים את שניהם (2 נק'). לגבי המחיר, לפי הרע"ב ההלכה כחכמים: המוזיל "זכור לטוב" (2 נק').
  6. 6
    (בבא מציעא ד, יב)
    א. מותר לאסוף מכמה גרנות או גיתות למגורה אחת (2 נק'), "וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּן לְעָרֵב" (1 נק'). הרע"ב: "לְהוֹצִיא קוֹל לִקְנוֹת הָרֹב מִמָּקוֹם מְשֻׁבָּח וּלְעָרֵב בּוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, וּשְׁכֵנָיו סְבוּרִים שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם" (3 נק').
    ב. לברור רק למעלה: "לְמַעְלָה לְהַרְאוֹת יָפוֹת, וְאֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁבְּתוֹכוֹ לֹא בָּרַר" (3 נק'). מפרכסין: "מְתַקְּנִין וּמְיַפִּין" כדי שייראו טוב יותר ממה שהם (2 נק'). המשותף: יצירת רושם שקרי אצל הקונה ("גונב את העין") (2 נק').
    ג. הטלפון: אסור. הפילטר מייפה את המוצר ומסתיר פגם, כמו "מְפַרְכְּסִין" את הכלים (3 נק'). התותים: אסור. היפים למעלה והפסולת למטה, כמו הבורר "מֵעַל פִּי מְגוּרָה" (3 נק'). נימוק ברור לכל מקרה (1 נק').
  7. 7
    (אבות ה, י; ה, יג)
    א. רוצה שייתן ולא יתנו אחרים: "עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים"; יתנו אחרים והוא לא: "עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ"; ייתן ויתנו אחרים: "חָסִיד"; לא ייתן ולא יתנו אחרים: "רָשָׁע" (4 נק'). הרע"ב: "דְּיוֹדֵעַ שֶׁהַצְּדָקָה מְעַשֶּׁרֶת" ואינו רוצה שאחרים יזכו (2 נק').
    ב. מידה בינונית: "אֵינִי רוֹצֶה לְהַנּוֹתְךָ, וְהַלְוַאי שֶׁלֹּא תְּהַנֶּה אוֹתִי", בלי לפגוע באיש (3 נק'). מידת סדום: "קָרוֹב הַדָּבָר לָבֹא לִידֵי מִדַּת סְדוֹם", כי מתוך ההרגל "אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁחֲבֵרוֹ נֶהֱנֶה וְהוּא אֵינוֹ חָסֵר לֹא יִרְצֶה לְהַנּוֹת" (3 נק'). ההסבר במילים של התלמיד (1 נק').
    ג. הסירוב כשזה לא עולה לו כלום: זה נהנה והוא אינו חסר, ולכן זה קרוב ל"מידת סדום" לפי הרע"ב (3 נק'). הבקשה שאחרים לא ייתנו: דומה לעין רעה "בְּשֶׁל אֲחֵרִים", או ל"רָשָׁע" שאינו נותן ואינו רוצה שאחרים ייתנו (3 נק'). נימוק (1 נק').

צדקה, אמת ויושר · כיתה י' · מחוון · המורה החדש · נוצר בבינה מלאכותית

התוכן מיועד ללמידה, לא לאימון מודלים וכלי AI · תנאי שימוש