תורה שבעל פה · פרקי אבות פרק ג · כבודו של אדם · כיתות ז׳–ט׳
נוצר בבינה מלאכותית · נוסח המשנה ופירוש רבי עובדיה מברטנורא (רע״ב): ספריא, נוסח "תורת אמת" (נחלת הכלל).
🔢 שימו לב למספור: מספור המשניות בפרק ג אינו זהה בכל המהדורות. הדף בנוי לפי המספור בספריא, שבו משנה יב היא משנת רבי ישמעאל "הוי קל לראש". בחלק מהספרים אותה משנה מופיעה כמשנה טז, ובמהדורות כאלה משנה יב היא משנה אחרת. משנת רבי אלעזר המודעי ("והמלבין פני חברו ברבים"), שגם היא עוסקת בכבוד האדם, היא משנה יא לפי ספריא, והיא מופיעה בחלק ו של הדף.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ, וְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא (רע״ב), בקיצור:
| הֱוֵי | היה (ציווי): "תהיה". |
|---|---|
| קַל לְרֹאשׁ | לפי הרע״ב: זריז ומוכן לשרת ולעזור לאדם גדול, זקן או מי שעומד בראש. |
| נוֹחַ | נינוח, רגוע, נעים בהתנהגות. |
| תִּשְׁחֹרֶת | מן המילה "שחור": צעיר, שעדיין שערותיו שחורות. |
| מְקַבֵּל | לפי הרע״ב: כמו "מקביל", עומד מול האדם ופוגש אותו. |
| כָּל הָאָדָם | כל אדם, בלי הבדל: גדול או צעיר, מוכר או זר. |
| בְּשִׂמְחָה | בפנים מאירות ובלב שמח, לא רק בנימוס. |
מי אומר את המשנה? כמה הוראות יש בה? העתיקו כל הוראה בשורה נפרדת.
לפי הרע״ב, מי הוא ה"ראש" ומי ה"תשחורת"?
לפי הרע״ב, מה ההבדל בין ההתנהגות כלפי אדם גדול לבין ההתנהגות כלפי אדם צעיר?
הרע״ב מביא גם "פירוש אחר". לפיו, מה פירוש "ראש" ו"תשחורת"? (רמז: שלבים בחיים של האדם עצמו)
בשתי ההוראות הראשונות יש יחס שונה לאנשים שונים. מה משותף לכולם בהוראה השלישית? איזו מילה במשנה מראה זאת?
במשנה יד באותו פרק נאמר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם". איך הרעיון הזה יכול להסביר למה צריך לקבל "את כל האדם" בשמחה?
האם אפשר לקבל מישהו בכבוד אבל בלי שמחה? הסבירו מה מוסיפה המילה "בְּשִׂמְחָה".
תארו מצב בבית הספר שבו קל לקבל מישהו בשמחה, ומצב שבו זה קשה. מה עוזר במצב הקשה?
השלימו את הטבלה: איך נראה "מקבל את כל האדם בשמחה" אצלנו?
| את מי פוגשים? | מה אני עושה? (מעשה) | מה אני אומר? (מילים) |
|---|---|---|
| מבוגר: מורה, סבא או סבתא, עובד בבית הספר | ||
| צעיר: תלמיד מכיתה נמוכה, אח קטן | ||
| כל אדם: תלמיד חדש, ילד שאינני מכיר |
בחרו התנהגות אחת מן הטבלה שתעשו השבוע. מתי ועם מי?
11. בקבוצות של 3–4: הכינו שלט "כאן מקבלים כל אדם בשמחה" לדלת הכיתה. בשלט יהיו: (1) המילים מן המשנה, (2) שלושה כללים קצרים לכיתה, אחד לכל חלק במשנה ("ראש", "תשחורת", "כל האדם"), (3) ציור או סמל. אחר כך דונו בכיתה: האם לקבל כל אדם בשמחה פירושו להסכים עם כל מה שהוא אומר או עושה? נמקו.
"וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים"
רע״ב: "הַמִּתְבַּיֵּשׁ פָּנָיו מַאֲדִימוֹת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מִתְלַבְּנוֹת"
המשנה מונה כמה מעשים חמורים, ואחד מהם הוא "וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים". לפי הרע״ב, למה זה נקרא "מלבין"?
משנה יא אומרת מה אסור לעשות לאדם אחר, ומשנה יב אומרת מה כדאי לעשות. כתבו משפט אחד שמחבר בין שתיהן.
🎟️ כרטיס יציאה: משפט אחד מן המשנה שאני לוקח איתי: ____________________
פרקי אבות ג, יב · דף עבודה · עבודה מקורית לתרגול · נוצר בבינה מלאכותית
מחוון למורה
פרשנות מסומנת כפרשנות (רבי עובדיה מברטנורא על אבות ג, יא–יב). נוסח המשנה: ספריא, "תורת אמת". מספור המשניות: לפי ספריא; בחלק מהספרים משנה זו מופיעה כמשנה טז.
פרקי אבות ג, יב · דף עבודה · עבודה מקורית לתרגול · נוצר בבינה מלאכותית