מחוון למורה

מחוון: המקלקלין ברשות הרבים, ו"כל הקודם בהן זכה"

1. חלק א: (1) חייב בנזקו; כל הקודם בהן זכה. (2) "שֶׁיֵּרָקְבוּ הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ, וְנַעֲשִׂים זֶבֶל לְזַבֵּל שָׂדוֹת וּכְרָמִים". (3) חכמים קנסו את המוציא; הוא מסתכן שיאבד את רכושו, ולכן יפנה את הרחוב מראש.
2. חלק ב: (1) כל מי שמקלקל את רשות הרבים ונגרם נזק, משלם, וכל אחד רשאי לקחת את מה שהשאיר. (2) אפילו כשהפעולה מותרת, "כְּגוֹן בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים", האחריות לנזק נשארת. דוגמה: עבודות מותרות בכביש.
3. חלק ג: (1) הקבלן חייב: "כָּל הַמְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם". (2) לפי המשנה, השכן זכה ("כָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה"); לקבל דיון בהבדל בין ספה לתבן. (3) חייבת: גם מי שעושה ברשות חייב בנזק.
4. 🎓 בגרות: בשני המקרים: גם פעולה שמותרת ברשות הרבים מחייבת בתשלום אם הזיקה. רע"ב במשנה ב: "אַף עַל גַּב דְּבִרְשׁוּת קָעֲבֵיד, כְּגוֹן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים"; במשנה ג: "וַאֲפִלּוּ עוֹשִׂים בִּרְשׁוּת, כְּגוֹן בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים".

ממון הזולת והמרחב הציבורי · כיתה י"א · עבודה מקורית לתרגול