תנ״ך · כיתות י'-י"ב · בראשית ט, א-כט · 🤝 גרסה עם תמיכה

אחרי המבול: ברית, אחריות וכבוד – בראשית פרק ט · חטיבה עליונה (גרסה עם תמיכה)

ליד כל שאלה יש רמז, והמקורות כתובים בתיבות. קראו וענו. לגרסה הרגילה.

1. קריאה צמודה: השוו בין בראשית א, כח-כט לבין בראשית ט, א-ג. ציינו לכל נושא מילה או ביטוי מהכתוב.

   💡 רמז: חפשו את המילים "וְכִבְשֻׁהָ", "וּמוֹרַאֲכֶם", "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב".

   נושא	בראשית א, כח-כט	בראשית ט, א-ג	משמעות ההבדל
   הברכה
   היחס לבעלי החיים
   המזון

2. רמב"ן (א, כט): "וְכַאֲשֶׁר חָטְאוּ וְהִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנִגְזַר שֶׁיָּמוּתוּ בַּמַּבּוּל וּבַעֲבוּר נֹחַ הִצִּיל מֵהֶם לְקִיּוּם הַמִּין נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לִשְׁחֹט וְלֶאֱכֹל כִּי קִיּוּמָם בַּעֲבוּרוֹ." "וְעִם כָּל זֶה לֹא נָתַן לָהֶם הָרְשׁוּת בַּנֶּפֶשׁ וְאָסַר לָהֶם אֵבֶר מִן הַחַי."

   💡 רמז: "קִיּוּמָם בַּעֲבוּרוֹ" = הם חיים בזכותו. מחסן מילים: נסיבות, גבול, ויתור, אידאל.

   א. מה הסיבה להיתר אכילת הבשר לפי הרמב"ן? ב. איזה גבול נשאר, ומה הקשר בינו לבין ט, ד? ג. האם לפי הרמב"ן ההיתר הוא אידאל או ויתור? נמקו.

3. "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת־הָאָדָם." (ט, ו).

   רש"י: "אִם יֵשׁ עֵדִים הֲמִיתוּהוּ אַתֶּם, לָמָּה? כִּי בְצֶלֶם אֱלֹהִים"
   ספורנו: "בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה"
   אבן עזרא (ט, ה): "או היא מצוה לבני נח, והוא הישר להרוג ההורג"

   💡 רמז: בית דין, עדים, מצווה. "צלם אלהים" מופיע גם בא, כז.

   א. מה משותף לשלושת הפרשנים בהבנת "בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"? ב. מה מוסיף הנימוק "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים"? קשרו לבראשית א, כז ולסיבת המבול (ו, יא).

4. ספרו כמה פעמים מופיעה המילה "בְּרִית" בט, ח-יז. עם מי נכרתת הברית, ובמה היא שונה מברית שיש בה תנאי? מה תפקידו של "אוֹת"?

   💡 רמז: ספרו בפסוקים ט, יא, יב, יג, טו, טז, יז. אוֹת = סימן שמזכיר.

5. מחלוקת הקשת.

   רמב"ן: "וַאֲנַחְנוּ עַל כָּרְחֵנוּ נַאֲמִין לְדִבְרֵי הַיְּוָנִים, שֶׁמִּלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ בַּאֲוִיר הַלַּח יִהְיֶה הַקֶּשֶׁת בַּתּוֹלָדָה" ... "שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאַרְאֶנָּה אַזְכִּיר כִּי בְּרִית שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם."
   אבן עזרא (ט, יד): "אלו היינו מאמינים בדברי חכמי יון שמלהט השמש תולד הקשת יש לומר כי השם חזק אור השמש אחר המבול והיא דרך נכונה למבין"

   💡 רמז: הרמב"ן מדייק במילה "נָתַתִּי" (עבר). אבן עזרא: "חזק אור השמש".

   השלימו את הטבלה.

   	רמב"ן	אבן עזרא
   האם הקשת הייתה לפני המבול?
   ההוכחה / הדיוק
   מה חדש אחרי המבול?

6. "וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת־הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ." (ט, כג). הסבירו שני דיוקים לשוניים בפסוק, ומה כל אחד מלמד על שם ויפת. היעזרו ברש"י ("אֵין כְּתִיב וַיִּקְחוּ, אֶלָּא וַיִּקַּח – לִמֵּד עַל שֵׁם שֶׁנִּתְאַמֵּץ בַּמִּצְוָה יוֹתֵר מִיֶּפֶת, לְכָךְ זָכוּ בָנָיו לְטַלִּית שֶׁל צִיצִית") או בספורנו ("גַּם בִּפְעֻלַּת הַכִּסּוּי שֶׁהָיָה קְצָת הֶכְרֵחַ לִפְנוֹת אֵלָיו, לֹא פָּנוּ, שֶׁלֹּא לִרְאוֹת").

   💡 רמז: "וַיִּקַּח" (יחיד או רבים?), "אֲחֹרַנִּית" (כמה פעמים?).

7. מדוע נח מקלל את כנען ולא את חם? הציגו שתי תשובות: רש"י (ט, יח או ט, כב) ואבן עזרא ("ללמד ששניהם רעים וכמעשה אבות יעשו בנים").

   💡 רמז: רש"י – "וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן"; אבן עזרא – "כמעשה אבות".

8. אבן עזרא (ט, כה): "וי"א כי הכושים הם עבדים בעבור שקלל נח את חם, והנה שכחו, כי המלך הראשון אחר המבול היה מכוש, וכן כתוב "ותהי ראשית ממלכתו בבל""

   💡 רמז: מי היה המלך הראשון אחרי המבול? (בראשית י, ח-י). את מי מקלל נח?

   א. איזו טענה דוחה אבן עזרא? ב. מה ההוכחה שלו? ג. הוסיפו שני נימוקים מן הפסוקים עצמם נגד השימוש ב"קללת חם" להצדקת גזענות.

9. שאלת בגרות (20 נק'): "פרק ט מציב שלושה יסודות לעולם שאחרי המבול: חוק, ברית ואופי." הסבירו כל יסוד בעזרת פסוק ופרשן אחד לפחות, וכתבו איזה מהם חיוני ביותר לדעתכם ומדוע.

   💡 מבנה מוצע: פסקה לכל יסוד (פסוק + פרשן + הסבר), ופסקת עמדה: "לדעתי ... חיוני ביותר כי ...".

בראשית · כיתות י'-י"ב · עבודה מקורית לתרגול