הלכה · חמ"ד · כיתה ח' · ברכות לה, א-ב; רמב"ם, הלכות ברכות א, א-ד; קיצור שולחן ערוך נ, א; פניני הלכה, ברכות א, א
קראו את המקורות (בדף המקורות או בשיעור) וענו.
חלק א: מיינו כל מצב לסוג הברכה לפי הרמב"ם (א, ד): נ = הנאה, מ = מצווה, ה = הודאה
| מצב | סוג |
|---|---|
| אוכלים תפוח | |
| מדליקים נרות חנוכה | |
| רואים קשת בענן | |
| מריחים בושם | |
| קובעים מזוזה | |
| ברכות השחר בבוקר |
לפי הרמב"ם (א, א-ב), השלימו: ברכת המזון היא מצוות עשה מן _______, אבל רק אם _______. ברכה לפני האכילה היא מדברי _______.
הסבירו את משל ההקדש בקיצור (נ, א): מה מקביל ל"הקדש", ומה מקביל ל"פדיון"?
רבי לוי מצא סתירה בין שני פסוקים. כתבו אותם ואת הפתרון שלו.
★ אתגר: הרמב"ם כותב שברכות ההודאה נתקנו "כדי לזכר את הבורא תמיד". למה, לדעתכם, צריך "תזכורות" כל כך הרבה פעמים ביום?
📝 שאלה מסכמת (20 נקודות)
א. הציגו שני הסברים לחובת הברכה: "מעילה/פדיון" (הגמרא והקיצור) ו"הכרת הטוב" (פניני הלכה). (8 נק')
ב. במה שונה ברכת המזון משאר הברכות, לפי הרמב"ם? (6 נק')
ג. איזה מן ההסברים בסעיף א מדבר אליכם יותר? נמקו. (6 נק')
🎟️ כרטיס יציאה
דבר אחד שלמדתי היום: ________________________________
שאלה אחת שעדיין יש לי: ________________________________
ברכות · כיתה ח' · עבודה מקורית לתרגול · הדינים לפי המקור שצוין; כל קהילה נוהגת לפי פסיקת רבה
מחוון למורה
ברכות · כיתה ח' · עבודה מקורית לתרגול · הדינים לפי המקור שצוין; כל קהילה נוהגת לפי פסיקת רבה