מחוון למורה

מחוון: "לטטפת, לטטפת, לטוטפות": ארבעה בתים בעור אחד

1. רבי ישמעאל: מן שלוש הפעמים שהמילה כתובה בתורה – "לטטפת לטטפת לטוטפות – הרי כאן ארבע" (לפי רש"י בסנהדרין: פעמיים "לטטפת חסר וי"ו" ופעם "לטוטפות מלא"). רבי עקיבא: מן המילה עצמה – "טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים"; 2+2=4.
2. יכול: יכתוב על ארבעה עורות ויניח בארבעה בתים מארבעה עורות. תלמוד לומר: "ולזכרון בין עיניך" – זכרון אחד, ולא שניים ושלושה. הא כיצד: כותבן על ארבעה עורות ומניחן בארבעה בתים בעור אחד.
3. רש"י: מפשיטים עגל קטן ולוקחים חתיכת עור, מניחים אותה בדפוס שיש בו כמין ארבע אצבעות, מייבשים, מוציאים את הדפוס – "ונעשים בתים מאליהן".
4. יכול = אפשר היה לחשוב (הצעה שתידחה); תלמוד לומר = לכן נאמר בפסוק; הא כיצד = אז איך? (פתרון); אינו צריך = אין צורך בדרשה הזו.
5. רק על הדרך: גם הוא מגיע לארבע ("טט" שתיים + "פת" שתיים); הוא אומר שאין צורך לדרוש את שלוש הפעמים, כי המילה עצמה כבר אומרת ארבע.

מסכת מנחות, תפילין · כיתה ז' · עבודה מקורית לתרגול