מחוון למורה

מחוון: "הלכו ולא מצאו": מי נושא בהפסד?

1. לא הלכו: אין להם אלא תרעומת. הלכו ומצאו שדה לחה: שכרן משלם, אבל "אינו דומה" – בפועל כפועל בטל. בדק מבערב: "פסידא דפועלים" (לפי רש"י כשבדק את שדהו לבדו מבערב – לא מקבלים כלום). לא בדק: "פסידא דבעל הבית", נותן להם כפועל בטל.
2. 60 ש"ח: רש"י אומר שאומדים "כמה אדם רוצה ליטול שכרו פחות ולישב בטל מלעדור כל היום". (המספרים להמחשה.)
3. רב (בשם חביבי) אמר שהיה נותן רק כפועל בטל, ולכאורה זה סותר את "שכרן משלם". אבל בברייתא עצמה כתוב "אינו דומה הבא טעון לבא ריקן", כלומר גם היא מתכוונת לפועל בטל. "לא סיימוה קמיה": התנא לא סיים לפני רב את הברייתא, ולכן רב חשב שיש מחלוקת.
4. "מזלייכו גרם" – אם בעל הבית בדק (ולא היה לו מה לדעת), הגשם הוא "המזל" של הפועלים, וההפסד שלהם. "מי יימר..." – אם לא בדק, הפועלים טוענים: מי אמר שהיינו מסכימים לעבוד דווקא בשדה הזה? לכן ההפסד שלו.
5. תשובה פתוחה. כיוון: מי שיכול היה לדעת מראש ולא בדק נושא בהפסד; כשאי אפשר היה לדעת, ההפסד נשאר אצל מי שנפגע (הנוסח שלנו).

מסכת בבא מציעא, השוכר את האומנין · כיתה ט' · עבודה מקורית לתרגול