מחוון למורה

מחוון: "השוכר את האומנין": תרעומת, דבר האבד ו"ידו על התחתונה"

1. לפני העבודה: אחד הצדדים חזר בו; אין להם זה על זה אלא תרעומת. דבר האבד: הפועלים חזרו בהם; בעל הבית שוכר אחרים על חשבונם או "מטען". באמצע העבודה: אם האומנים חזרו בהם – ידם על התחתונה; אם בעל הבית חזר בו – ידו על התחתונה.
2. תרעומת = טענה, תלונה מוצדקת. לפי רש"י, ההסכם היה "דברים בעלמא" (עוד לא התחילו לעבוד), ולכן אין חוב כספי; יש רק פגיעה, כי כל צד צריך לחפש מחדש (פועלים או עבודה).
3. בדבר האבד ההפסד אינו הפיך (הפשתן יתקלקל, החתונה לא תחכה), ולפי רש"י "שאינו מוצא פועלין לשכור והפשתן אבד והוא סמך עליהן". בעל הבית סמך על הפועלים, ולכן הם אחראים.
4. תרעומת = טענה בלי תביעת כסף; דבר האבד = דבר שיאבד אם לא ייעשה מיד; מטען = "מטעה אותם" (מבטיח יותר ומשלם כמוסכם, מפורש בגמרא); ידו על התחתונה = הוא המפסיד בחשבון.
5. לפי רש"י: אם השבח (מה שהצמר השתבח) יותר מההוצאות, מקבל רק את ההוצאות (עצים וסממנים); ואם ההוצאות יותר מן השבח, מקבל רק את השבח. תמיד הנמוך מבין השניים – לכן "ידו על התחתונה".

מסכת בבא מציעא, השוכר את האומנין · כיתה ט' · עבודה מקורית לתרגול