גמרא · כיתות ז'-ט' · סנהדרין לז ע"א · דף סיכום
דף לסיכום השיעור: להדבקה במחברת, לחזרה לפני מבחן או לתלייה בכיתה. התרגום והפירושים מסומנים ככאלה.
📜 המשפט לזכור
הֱווּ יוֹדְעִין, שֶׁלֹּא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם. (סנהדרין לז ע"א)
| מושג, דמות או משפט | בקצרה |
|---|---|
| מאיימין את העדים | מזהירים אותם לפני עדות בדיני נפשות. |
| אומד, שמועה, עד מפי עד | עדות שאינה מראייה ישירה. |
| דיני ממונות | עד שקר נותן ממון ומתכפר (רש"י: מחזיר למי שנפסד). |
| דיני נפשות | "דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף העולם". |
| "דמי אחיך" | ברבים: דמו ודם צאצאיו; או: דם מושלך על העצים והאבנים. |
❓ השאלה הגדולה של היחידה: כמה שווה אדם אחד?
✍️ לחשוב ולכתוב: למה, לדעתכם, המשנה מזהירה את העדים לפני העדות ולא אחריה?
________________________________________________
________________________________________________
מסכת סנהדרין, פרק ד משנה ה · כיתות ז'-ט' · דף סיכום · עבודה מקורית לתרגול