מחוון למורה

מחוון: "עד שתכלה רגל מן השוק": מתי ומי מדליקים

1. (1) "כבתה אין זקוק לה". (2) ברייתא: "מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק", כלומר יש זמן מוגדר. (3) אולי הכוונה שאם כבתה חוזר ומדליק. (4) לא: אם עוד לא הדליק, מדליק בתוך הזמן. (5) או: זה השיעור, כמה שמן לשים.
2. עד שהשוק מתרוקן. לפי רש"י התרמודאים מוכרים עצים דקים ומתעכבים בשוק עד שאנשי השוק הולכים לבתיהם בחושך, ואז גם הם הולכים.
3. הזמן נקבע לפי האנשים ברחוב, כלומר לפי מי שיכול לראות את הנר. מכאן (פירוש) שהנר נועד לפרסם את הנס לאחרים.
4. המצווה היא פעולת ההדלקה עצמה. לכן מי שאינו מחויב במצוות (חרש, שוטה וקטן) שהדליק, "לא עשה ולא כלום".
5. "שאף הן היו באותו הנס": גם הנשים היו בסכנה וגם הן ניצלו (רש"י: הגזרה פגעה בהן, והנס נעשה גם על ידי אשה).
6. לפי "לשיעורה" צריך היה לשים שמן לכל הזמן. אבל אם כבתה, "אין זקוק לה" (רש"י: "ומיהו אם כבתה אין זקוק לה"), ולכן אינו חייב להדליק שוב. לקבל גם תשובה שמציינת שמי שמהדר מדליק שוב (אם מנומקת כהידור ולא כחובה).

מסכת שבת, סוגיות חנוכה · כיתה ז' · עבודה מקורית לתרגול